לחצות את הגשר

מעברים מעלים בי אסוציאציה לגשר, אותו מבנה הנדסי שמטרתו לאפשר מעבר מנקודה לנקודה. ישנם גשרים שכה מוכרים לנו ומרגישים לנו בטוחים, שאיננו שמים לב בכלל בעת חצייתם, חולפים עליהם בקלות ובמהירות, לעיתים מפספסים את תחושת המעבר. לעומתם, ישנם כאלה שמשהו נדרך בנו כשאנו עומדים לחצותם, אלה הם הגשרים הצרים, הרעועים, המתנדנדים, שמרגישים לנו לא מספיק בטוחים. 

באחד הימים בטיול האחרון בהודו, המדריך נשאר מאחור לסייע לאחרים, ואני המשכתי הלאה לפני כל הקבוצה, מחפשת את דרכי לכביש בקצה הכפר בו ביקרנו. לפתע, מצאתי עצמי עומדת מול גשר - רצף של קרשים מעל נחל שוצף, שלא נראה יציב במיוחד. היה לי ברור שעליי לעבור אותו על מנת להגיע אל הכביש, אך נעצרתי. הרגשתי את ההיסוס מחלחל בגופי, את תחושת חוסר הביטחון והחשש, משהו בי לא סמך עד הסוף שאצליח לשמור על יציבותי בעת חציית הגשר הזה. מכיון שהייתי ראשונה, לא יכולתי ללמוד מנסיונם של אחרים, או להיעזר בהם. לרגע, עברה בי מחשבה להמתין לשאר חברי הקבוצה, אך מיד התעשתתי, נשמתי, קרקעתי את עצמי חזרה בגוף, וחציתי את הגשר בבטחה ובהנאה.

מעברים כמו גשרים, יכולים לעורר בנו תחושת חוסר ביטחון, אי ודאות וחשש. נשימה, קרקוע, הישענות על ניסיון וחוויות קודמות יכולים לסייע. לפעמים קל יותר לחצות אותם יחד עם עוד שותפים למסע או עם ליווי. בכל מקרה, מומלץ לנוע בהם עם תשומת לב, הקשבה והתבוננות... גם כשהם פשוטים וקלים, תמיד יש הזדמנות להרוויח עוד מתנות לדרך.